הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ כול'. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁמַּדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ מֵחַיִים. אֶלָּא בְּשֶׁנָּֽדְרָה אִשָּׁה וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר לָהּ. אִם תֹּאכְלִי מֵחֶפֶץ פְּלוֹנִי תְּהֵא אֲסוּרָה מִנְּכָסָיו. אָֽכְלָה מֵאוֹתוֹ הַחֶפֶץ וּתְהֵא אֲסוּרָה מִנְּכָסָיו. וָהֲנֵי רֹאשָׁהּ דְּפִרְקָא. אֲבָל בְּשֶׁנָּֽדְרָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְלֹא הֵפֵר לָהּ וּכְמָאן דָּמַר. הוּא נָתַן אֶצְבָּעוֹ בֵּין שִׁינֶּיהָ יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אֲפִילוּ כְמָאן דָּמַר. הִיא נָֽתְנָה אֶצְבָּעוֹ בֵּין שִׁינֶּיהָ תֵּצֵא בְּלֹא בִכְתוּבָּה. מוֹדֵי בְמַקְנִיטָהּ וְנָֽדְרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בכרכים שבת אחת. כפי מנהג' וכן במנעל יותר על זה יוציא ויתן כתובה:
חוץ מן הרגל. קצבה הויא עד הרגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל. וכן פליגי בבבלי שם:
שאין שועל עפר פרין מת. כלומר אפילו נדרה בדברים שבינו לבינה שלא תתקשט בסם שמשיר את השער וה''א דיכול הוא להפר נדרה קמ''ל דלא כדאמר בבבלי שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר בעפר חור שהוא גדל שם כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר ואינו מזיקו:
עולא בר ישמעאל. קאמר דדוקא בשלא נתן קצבה כלל הוא דיוציא אבל אם נתן קצבה אפי' לזמן מרובה ואפי' עד עשר שנים מותר לקיימה:
גמ' כיני מתניתא. כלומר דרב הונא ועולא פליגי בכמה הוי קצבה לרב הונא אם לא נתן קצבה כלל יוציא מיד ואם נתן קצבה לזמן מועט כגון לי''ב חדש דסתם קצבה הכי הויא תמתין עד אותו זמן אבל אם נתן קצבה לזמן מרובה אינה צריכה להמתין אלא יוציא:
רבי חונה. אמר אפי' כמ''ד בעלמא היא נתנה אצבע בין שיניה ותצא שלא בכתובה מיתוקמא דמודי הוא במקניטה בעלה ונדרה שהוא הגורם ומתני' בהכי איירי והיינו דקאמר המדיר שעל ידו נדרה והילכך יוציא ויתן כתובה:
והני ראשה דפירקה. קושיא היא כלומר והיינו רישיה דפירקה דאמרינן בהדירה מנכסיו ימתין עד שלשים יום ויעמיד פרנס ואמאי קאמרת הכא יוציא מיד:
אלא בשנדרה אשתו וכו' וכמ''ד הוא נתן אצבעו בין שיניה. פלוגתא היא בנדרים ומייתי לה בבבלי פרקין דף ע''א בנדרה היא והוא לא הכר לה חד אמר הוא נתן אצבע בין שיניה כלומר שהוא הגורם והילכך יוציא ויתן כתובה וחד אמר היא נתנה אצבע וכו' והילכך תצא שלא בכתובה ומתני' כמ''ד הוא נתן אצבע וכו' ויוציא ויתן כתובה:
גמ' ויש. אדם שמדיר את חבירו מחיים. בתמיה והיאך יכול הוא להדירה שלא תאכל ממיני פירות:
ה''ג אלא בשאמר לה אם תאכלי וכו' ול''ג בשנדרה אשה עד לקמן וכן הוא גי' הר''ן ז''ל. כלומר שכך אמר לה אם תאכלי מפירות פלוני תהא אסורה ליהנות מנכסיי שאז אם אכלה אסורה ליהנות מנכסיו והילכך יוציא ויתן כתובה:
משנה: 44a הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִטְעוֹם בְּאֶחָד מִכָּל מִינֵי פֵירוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּיִשְׂרָאֵל חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַיֵים שְׁנַיִם יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וּבַכֹּהֶנֶת שְׁנַיִם יְקַיֵים שְׁלֹשָׁה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בעיר אחרת. דרך ללכת לבית אביה ברגלים ורגל אחד מוקמא אנפשה טפי לא:
ובעשירות שלשים יום. שכן אשה חשובה נהנית מריח קישוטיה שלשים יום ויכולה היא ליהנות ממה שנתקשטה לפני הנדר והלכה כרבי יוסי:
בעניות שלא נתן קיצבה. לדבר הוא דיוציא ויתן כתובה אבל אם נתן קצבה תמתין עד אותו זמן ובגמרא פליגי בה כמה היא קצבה:
מתני' המדיר את אשתו שלא תתקשט. כגון דאמרה קונם בושם פלוני עלי וקיים לה הוא:
מתני' המדיר את אשתו. מפרש בגמרא כגון שנדרה היא וקיים לה הוא והילכך מיד יוציא ויתן כתובה:
רבי יהודה וכו'. ואין הלכה כר' יודה:
משנה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִתְקַשֵּׁט בְּאֶחָד מִכָּל הַמִּינִין יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בָּעֲנִיּוֹת שֶׁלֹּא נָתַן קִיצְבָּה וּבָעֲשִׁירוֹת שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בעיר אחרת. דרך ללכת לבית אביה ברגלים ורגל אחד מוקמא אנפשה טפי לא:
ובעשירות שלשים יום. שכן אשה חשובה נהנית מריח קישוטיה שלשים יום ויכולה היא ליהנות ממה שנתקשטה לפני הנדר והלכה כרבי יוסי:
בעניות שלא נתן קיצבה. לדבר הוא דיוציא ויתן כתובה אבל אם נתן קצבה תמתין עד אותו זמן ובגמרא פליגי בה כמה היא קצבה:
מתני' המדיר את אשתו שלא תתקשט. כגון דאמרה קונם בושם פלוני עלי וקיים לה הוא:
מתני' המדיר את אשתו. מפרש בגמרא כגון שנדרה היא וקיים לה הוא והילכך מיד יוציא ויתן כתובה:
רבי יהודה וכו'. ואין הלכה כר' יודה:
הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִתְקַשֵּׁט כול'. רַב הוּנָא אָמַר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בָּעֲנִיּוֹת שֶׁלֹּא נָתַן קִיצְבָּה. עוּלָּא בַר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. בָּעֲנִיּוֹת שֶׁלֹּא נָתַן קִיצְבָּה. אֲבָל אִם נָתַן קִיצְבָּה אֲפִילוּ עַד עֶשֶׂר שָׁנִים מוּתָּר. שֶׁאֵין שׁוּעָל עָפַר פִּרִין מֵת. נָתַן בַּר הוֹשַׁעְיָה אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. חוּץ מִן הָרֶגֶל.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בכרכים שבת אחת. כפי מנהג' וכן במנעל יותר על זה יוציא ויתן כתובה:
חוץ מן הרגל. קצבה הויא עד הרגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל. וכן פליגי בבבלי שם:
שאין שועל עפר פרין מת. כלומר אפילו נדרה בדברים שבינו לבינה שלא תתקשט בסם שמשיר את השער וה''א דיכול הוא להפר נדרה קמ''ל דלא כדאמר בבבלי שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר בעפר חור שהוא גדל שם כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר ואינו מזיקו:
עולא בר ישמעאל. קאמר דדוקא בשלא נתן קצבה כלל הוא דיוציא אבל אם נתן קצבה אפי' לזמן מרובה ואפי' עד עשר שנים מותר לקיימה:
גמ' כיני מתניתא. כלומר דרב הונא ועולא פליגי בכמה הוי קצבה לרב הונא אם לא נתן קצבה כלל יוציא מיד ואם נתן קצבה לזמן מועט כגון לי''ב חדש דסתם קצבה הכי הויא תמתין עד אותו זמן אבל אם נתן קצבה לזמן מרובה אינה צריכה להמתין אלא יוציא:
רבי חונה. אמר אפי' כמ''ד בעלמא היא נתנה אצבע בין שיניה ותצא שלא בכתובה מיתוקמא דמודי הוא במקניטה בעלה ונדרה שהוא הגורם ומתני' בהכי איירי והיינו דקאמר המדיר שעל ידו נדרה והילכך יוציא ויתן כתובה:
והני ראשה דפירקה. קושיא היא כלומר והיינו רישיה דפירקה דאמרינן בהדירה מנכסיו ימתין עד שלשים יום ויעמיד פרנס ואמאי קאמרת הכא יוציא מיד:
אלא בשנדרה אשתו וכו' וכמ''ד הוא נתן אצבעו בין שיניה. פלוגתא היא בנדרים ומייתי לה בבבלי פרקין דף ע''א בנדרה היא והוא לא הכר לה חד אמר הוא נתן אצבע בין שיניה כלומר שהוא הגורם והילכך יוציא ויתן כתובה וחד אמר היא נתנה אצבע וכו' והילכך תצא שלא בכתובה ומתני' כמ''ד הוא נתן אצבע וכו' ויוציא ויתן כתובה:
גמ' ויש. אדם שמדיר את חבירו מחיים. בתמיה והיאך יכול הוא להדירה שלא תאכל ממיני פירות:
ה''ג אלא בשאמר לה אם תאכלי וכו' ול''ג בשנדרה אשה עד לקמן וכן הוא גי' הר''ן ז''ל. כלומר שכך אמר לה אם תאכלי מפירות פלוני תהא אסורה ליהנות מנכסיי שאז אם אכלה אסורה ליהנות מנכסיו והילכך יוציא ויתן כתובה:
משנה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ בִּזְמַן שֶׁהֵן עִמָּהּ בָּעִיר חֹדֶשׁ אֶחָד יְקַייֵם שְׁנַיִם יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. וּבִזְמַן שֶׁהֵן בְּעִיר אֲחֶרֶת רֶגֶל אֶחָד יְקַייֵם שְׁנַיִם יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בעיר אחרת. דרך ללכת לבית אביה ברגלים ורגל אחד מוקמא אנפשה טפי לא:
ובעשירות שלשים יום. שכן אשה חשובה נהנית מריח קישוטיה שלשים יום ויכולה היא ליהנות ממה שנתקשטה לפני הנדר והלכה כרבי יוסי:
בעניות שלא נתן קיצבה. לדבר הוא דיוציא ויתן כתובה אבל אם נתן קצבה תמתין עד אותו זמן ובגמרא פליגי בה כמה היא קצבה:
מתני' המדיר את אשתו שלא תתקשט. כגון דאמרה קונם בושם פלוני עלי וקיים לה הוא:
מתני' המדיר את אשתו. מפרש בגמרא כגון שנדרה היא וקיים לה הוא והילכך מיד יוציא ויתן כתובה:
רבי יהודה וכו'. ואין הלכה כר' יודה:
הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ כול'. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תַּנֵּי תַמָּן. הֵדִירָהּ שֶׁלֹּא תִרְחֲצִי בַמֶּרְחָץ. בַּכָּרָכִים שַׁבָת אַחַת וּבַכְּפָרִים שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. שֶׁלֹּא תִנְעֲלִי מַנְעַל. בָּכְּפָרִים שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וּבַכְּרָכִים מֵעֵת לְעֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בכרכים שבת אחת. כפי מנהג' וכן במנעל יותר על זה יוציא ויתן כתובה:
חוץ מן הרגל. קצבה הויא עד הרגל שכן בנות ישראל מתקשטות ברגל. וכן פליגי בבבלי שם:
שאין שועל עפר פרין מת. כלומר אפילו נדרה בדברים שבינו לבינה שלא תתקשט בסם שמשיר את השער וה''א דיכול הוא להפר נדרה קמ''ל דלא כדאמר בבבלי שלא מצינו שועל שמת בעפר פיר בעפר חור שהוא גדל שם כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר ואינו מזיקו:
עולא בר ישמעאל. קאמר דדוקא בשלא נתן קצבה כלל הוא דיוציא אבל אם נתן קצבה אפי' לזמן מרובה ואפי' עד עשר שנים מותר לקיימה:
גמ' כיני מתניתא. כלומר דרב הונא ועולא פליגי בכמה הוי קצבה לרב הונא אם לא נתן קצבה כלל יוציא מיד ואם נתן קצבה לזמן מועט כגון לי''ב חדש דסתם קצבה הכי הויא תמתין עד אותו זמן אבל אם נתן קצבה לזמן מרובה אינה צריכה להמתין אלא יוציא:
רבי חונה. אמר אפי' כמ''ד בעלמא היא נתנה אצבע בין שיניה ותצא שלא בכתובה מיתוקמא דמודי הוא במקניטה בעלה ונדרה שהוא הגורם ומתני' בהכי איירי והיינו דקאמר המדיר שעל ידו נדרה והילכך יוציא ויתן כתובה:
והני ראשה דפירקה. קושיא היא כלומר והיינו רישיה דפירקה דאמרינן בהדירה מנכסיו ימתין עד שלשים יום ויעמיד פרנס ואמאי קאמרת הכא יוציא מיד:
אלא בשנדרה אשתו וכו' וכמ''ד הוא נתן אצבעו בין שיניה. פלוגתא היא בנדרים ומייתי לה בבבלי פרקין דף ע''א בנדרה היא והוא לא הכר לה חד אמר הוא נתן אצבע בין שיניה כלומר שהוא הגורם והילכך יוציא ויתן כתובה וחד אמר היא נתנה אצבע וכו' והילכך תצא שלא בכתובה ומתני' כמ''ד הוא נתן אצבע וכו' ויוציא ויתן כתובה:
גמ' ויש. אדם שמדיר את חבירו מחיים. בתמיה והיאך יכול הוא להדירה שלא תאכל ממיני פירות:
ה''ג אלא בשאמר לה אם תאכלי וכו' ול''ג בשנדרה אשה עד לקמן וכן הוא גי' הר''ן ז''ל. כלומר שכך אמר לה אם תאכלי מפירות פלוני תהא אסורה ליהנות מנכסיי שאז אם אכלה אסורה ליהנות מנכסיו והילכך יוציא ויתן כתובה:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּרֶגֶל רְדוּפִין שָׁנוּ. אֵי זֶהוּ רֶגֶל הָֽרְדוּפִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. זֶה רֶגֶל רִאשׁוֹן שֶׁאָבִיה רוֹדְפָהּ לְבֵית בַּעֲלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ברגל רדופין שנו. מתני' דקתני רגל אחד יקיים ברגל רדופין כדמפרש רבי יוסי בר בון זה רגל ראשון שאביה רודפה לבית בעלה כלומר שהיא רדופה לילך לבית אביה ולהגיד שבחה ואביה צריך לרודפה שתחזור לבית בעלה ובכה''ג רגל אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה אבל בשאינה רדופה אפי' שנים יקיים. ובנוסח' הבבלי גריס במשנה רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה ורמי להו דיוקא דרישא וסיפא אהדדי ומשני כאן ברדופה כאן בשאינה רדופה וכדפירש ר''ח ז''ל כדמוכח מדהכא:
אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף הַמְקַלֶּלֶת אֵת וְולָדיו לִפְנֵי יוֹלְדָיו. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית. אֵי זוֹ הִיא קוֹלָנִית. שְׁמוּאֵל אָמַר. כָּל שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת וּשְׁכֵינוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ. רַב אָמַר. כָּל שֶׁקּוֹלָהּ הוֹלֶכֶת מִמִּיטָּה לְמִיטָּה בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
אף המקללת וולדיו בפני יולדיו. היינו בעלה בפני אבי בעלה. ובבבלי קאמר יולידיו בפני מולידיו שמקללת אביו של בעל בפני בנו של בעל ואפשר דה''נ וולדיו כמו יולידיו הוא:
כל שהיא מדברת. על עסקי תשמיש ותובעת בקול רם עד ששכינותיה שומעין אותה:
שקולה הולך ממטה למטה. שהתשמיש קשה לה וצועקת והישינים במטה אחרת שומעין קולה. ובבבלי משמש' בחצר זו ונשמע קולה בחצר אחרת:
משנה: 44b הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה מִפְּנֵי שֶׁנוֹעֵל מִפָּנֶיהָ. וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי. אִם אָמַר לָהּ שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי מַה שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ אוֹ שֶׁתְּהֵי מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לְאַשָּׁפוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מאכילתו שאינו מעושר. ולא נודע לו אלא לאחר שאכלו כדמפרש בגמרא:
דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואף על גב דלא כתיבא:
וטוה בשוק. ומראה זרועותיה לבני אדם:
ומדברת עם כל אדם. משחקת עם הבחורים:
אף הקולנית. מפרש בגמ':
מתני' המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל. כל היכא דתנן יוציא מיד בשנדרה היא וקיים לה הוא וכל היכא דקאמר לזמן וכגון חדש אחד רגל אחד במפרשת עד אותו זמן:
מפני שנועל בפניה. דלת של שמחה והסרת יגון ובבית האבל נועל בפניה שלמחר היא מתה ואין מי סופדה:
משום דבר אחר. שבני אדם פרוצים מצויים שם:
שתאמרי לפלוני כו'. מפרש בגמרא:
הלכה: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל כול'. הִדִּירָהּ שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה. יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַשִּׂיאָהּ שֶׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ. וְכֵן הִיא שֶׁנָּֽדְרָה שֶׁלֹּא לְהַשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה תֵצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשִּׂיאָתוֹ שֶׁם רַע בִּשְׁכֵינָיו. הִדִּירָהּ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁלְּמָחָר מֵתָהּ מוּטָּל לְפָנֶיהָ וְאֵין בִּרְייָה מַשְׁגָּחַת עָלֶיהָ. וְכֵן הִיא שֶׁנָּֽדְרָה שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה תֵצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. שֶׁלְּמָחָר מֵתוֹ מוּטָּל לְפָנָיו וְאֵין בִּרְייָה מַשְׁגָּחַת עָלָיו. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית הָאֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית הַמִּשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ. אֶלָּא עֲבַד דְּיַעַבְדּוֹן סְפוֹד דְּיִסְפְּדוּן קֲבוֹר דְּיִקְבְּרוּן לְוַוי דְּיִלְווּן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' וכולהון בעדים. שע''י עדים נודע הדבר ששיקרה כדמפרש ואזיל שאמרה פלוני עישר לי הכרי הזה או פלוני ראה כתם שלי וטיהר או פלוני תיקן לי החלה או התיר לי נדרי:
ובדקו כלהון ולא אשכחון. ששאלו אותם ולא מצאו כדבריה:
גמ' מה ת''ל והחי יתן אל לבו. שהרי כבר כתיב באשר הוא סוף כל האדם ובודאי יתן אל לבו:
אלא עבד דיעבדון. עשה כדי שיעשו לך ולזה יתן אל לבו:
אִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר רַשַּׁאי. מִשּׁוּם שֶׁם רַע.
Pnei Moshe (non traduit)
מאכילתו וכו' ניחא כולהון דאית לה בהון. שיש לו בהם קילקול על ידה אלא נודרת ואינה מקיימת מה קילקול יש לו עמה בזה ומאי איכפת ליה שאינה מקיימת נדריה:
לשוא. על עסקי שוא:
משום שם רע. שבני אדם פרוצין מצויין שם ויוצא עליה שם רע כשתלך שם והיינו משום דבר אחר:
אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לְאִישׁ פְּלוֹנִי מַה שֶׁאָמַרְתְּ לִי. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ. בְּיָחִיד. אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלָּא וּמְעָרָה לְאַשָּׁפוֹת יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. תַּמָּן אָֽמְרִין. כְּגוֹן מַעֲשֵׂה עֵר. וְרַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. דְּבָרִים שֶׁלְּבַטָּלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
דברים של בטלה. של שטות שתהא ממלאת עשר כדין מים ותערה לאשפה מפני שנראית כשוטה וכן מייתי לה בבבלי לתרווייהו:
וראשה פרוע. לחצר אמרו דהא ראשה פרוע דאורייתא היא אלא בחצר אמרו שהוא משום דת יהודית ק''ו למבוי ובבבלי קאמר א''כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה אלא מחצר לחצר ודרך מבוי דלא שכיחי בה רבים ואין לה מטפחת על ראשה זהו דת יהודית:
בקפלטין שלה. היא המטפח' שעל ראשה אין בה משום ראשה פרוע:
אבל למבוי. דשכיחי בה רבים אפילו במטפחת יש בה משום ראשה פרוע:
יש חצר וכו'. וכל היכא דשכיחי רבים יש בה משום ראשה פרוע אפילו במטפחת:
תמן. בבבל אמרין כגון מעשה ער דש מבפנים וזורה מבחוץ וזהו שתמלא ותערה:
מה שאמרת לי ביחיד. דברים של קלות:
משנה: אֵילּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה. הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית. וְאֵי זוֹ הִיא דָּת מֹשֶׁה. מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ נִידָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת. וְאֵי זוֹ הִיא דָּת יְהוּדִית. יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְטוֹוָה בַשּׁוּק וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם. אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָבָיו. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר אַף הַקּוֹלָנִית. וְאֵי זוֹ הִיא קוֹלָנִית. לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵינֶיהָ שׁוֹמְעִיו קוֹלָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מאכילתו שאינו מעושר. ולא נודע לו אלא לאחר שאכלו כדמפרש בגמרא:
דת יהודית. שנהגו בנות ישראל ואף על גב דלא כתיבא:
וטוה בשוק. ומראה זרועותיה לבני אדם:
ומדברת עם כל אדם. משחקת עם הבחורים:
אף הקולנית. מפרש בגמ':
מתני' המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל. כל היכא דתנן יוציא מיד בשנדרה היא וקיים לה הוא וכל היכא דקאמר לזמן וכגון חדש אחד רגל אחד במפרשת עד אותו זמן:
מפני שנועל בפניה. דלת של שמחה והסרת יגון ובבית האבל נועל בפניה שלמחר היא מתה ואין מי סופדה:
משום דבר אחר. שבני אדם פרוצים מצויים שם:
שתאמרי לפלוני כו'. מפרש בגמרא:
הלכה: וְאֵילּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה כול'. וְאֵי זוֹ הִיא הַקּוֹלָנִית כול'. וְכוּלְּהוֹן בְּעֵדִים. פְּלוֹנִי עִישֵּׂר. פְּלוֹנִי רָאָה כִיתְמִן. פְּלוֹנִי קָצָה חַלָּתָהּ. פְּלוֹנִי הִתִּיר אֶת נִדְרָהּ. בָּדְקוּן כוּלְּהוֹן וְלָא אַשְׁכְּחוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' וכולהון בעדים. שע''י עדים נודע הדבר ששיקרה כדמפרש ואזיל שאמרה פלוני עישר לי הכרי הזה או פלוני ראה כתם שלי וטיהר או פלוני תיקן לי החלה או התיר לי נדרי:
ובדקו כלהון ולא אשכחון. ששאלו אותם ולא מצאו כדבריה:
גמ' מה ת''ל והחי יתן אל לבו. שהרי כבר כתיב באשר הוא סוף כל האדם ובודאי יתן אל לבו:
אלא עבד דיעבדון. עשה כדי שיעשו לך ולזה יתן אל לבו:
מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר וּמְשַׁמְּשָׁתוֹ נִידָּה וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת. נִיחָה כוּלְּהוֹן דְּאִית לֵהּ בְּהוֹן. נוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַייֶמֶת מָה אִית לָהּ בְּהָדֵיהּ. יְכִיל מֵימַר. אֵי אֶפְשִׁי אִשָּׁה נַדְרָנִית שֶׁהִיא קוֹבֶרֶת אֶת בָּנֶיהָ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן. בָּעֲווֹן נְדָרִים הַבָּנִים מֵתִים. דִּכְתִיב לַשָּׁוְא הִכִּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
מאכילתו וכו' ניחא כולהון דאית לה בהון. שיש לו בהם קילקול על ידה אלא נודרת ואינה מקיימת מה קילקול יש לו עמה בזה ומאי איכפת ליה שאינה מקיימת נדריה:
לשוא. על עסקי שוא:
משום שם רע. שבני אדם פרוצין מצויין שם ויוצא עליה שם רע כשתלך שם והיינו משום דבר אחר:
וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. לֶחָצֵר אָֽמְרוּ. קַל וָחוֹמֶר לְמָבוֹי. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַיּוֹצְאָה בְקַפִּלִּטִין שֶׁלָּהּ אֵין בָּהּ מִשּׁוּם רֹאשָׁהּ פָרוּעַ. הָדָא דְתֵימַר לְחָצֵר. אֲבָל לְמָבוֹי יֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. יֵשׁ חָצֵר שֶׁהוּא כְמָבוֹי וְיֵשׁ מָבוֹי שֶׁהוּא כְחָצֵר. חָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְמָבוֹי. וּמָבוֹי שֶׁאֵין הָרַבִּים בּוֹקְעִין בְּתוֹכוֹ הֲרֵי הוּא כְחָצֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
דברים של בטלה. של שטות שתהא ממלאת עשר כדין מים ותערה לאשפה מפני שנראית כשוטה וכן מייתי לה בבבלי לתרווייהו:
וראשה פרוע. לחצר אמרו דהא ראשה פרוע דאורייתא היא אלא בחצר אמרו שהוא משום דת יהודית ק''ו למבוי ובבבלי קאמר א''כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה אלא מחצר לחצר ודרך מבוי דלא שכיחי בה רבים ואין לה מטפחת על ראשה זהו דת יהודית:
בקפלטין שלה. היא המטפח' שעל ראשה אין בה משום ראשה פרוע:
אבל למבוי. דשכיחי בה רבים אפילו במטפחת יש בה משום ראשה פרוע:
יש חצר וכו'. וכל היכא דשכיחי רבים יש בה משום ראשה פרוע אפילו במטפחת:
תמן. בבבל אמרין כגון מעשה ער דש מבפנים וזורה מבחוץ וזהו שתמלא ותערה:
מה שאמרת לי ביחיד. דברים של קלות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source